וְהַקּוֹצִים הָיוּ גְּבוֹהִים מִקּוֹמָתֵנוּ
וְעוֹד וְעוֹד חוֹחִים וּבַרְקָנִים וְקִמְּשׁוֹנִים וְדַרְדָּרִים.
וּבְּרֶנֶר שָׁם, זָב דָּם, עוֹדוֹ אוֹמֵד אֶת הֱיוֹתֵנוּ
בְּלֵב הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַלֹּא גְּמוּרִים.

באחד משיריו המוקדמים כתב חיים גורי: "חַיַּי עָבְרוּ בֵּין עִתּוֹנִים לְעִתּוֹנִים. / נְשִׁימָתִי הָיְתָה קְטוּעַת / רִיצָה לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים"; ואילו בשיריו המאוחרים נזכרת פעמים אחדות ריצה למרחקים ארוכים – שאפשר להקבילה ליצירתו, שהתפרשׂה על פני כשבעה עשורים, ושידעה תמורות והתפתחויות מרשימות.